מחקר חדש שטוען שרמת הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה עולה מהר יותר מהציפיות

מחקר של "ארגון המחקר התעשייתי והמדעי של חבר הלאומים" שבאוסטרליה קובע כי פליטות הפחמן הדו-חמצני שהיו ב-2006 גבוהות ב-35 אחוז מאשר אלו שהיו ב-1990, וזהו קצב צמיחה גדול מהמשוער עד כה. בנוסף לטענות המוכרות המייחסות את העלייה לשריפה התעשייתית של דלק ופחם, המחקר טוען שאחד הגורמים הנוספים הוא הפגיעה ביכולת של הטבע לספוג חזרה את הגז, מה שמביא למחזור פחמן מסוכן מהמצופה.

קווין טרנברת' מהמרכז הלאומי לחקר האטמוספירה בקולורדו אמר שהמחקר מעלה שאלות חשובות שראוי שהציבור יהיה מודע להן: רמות ה-2CO עולות בקצב מהר מהמצופה למרות אמנת קיוטו, שיועדה למתן אותן במדינות המערב. על-פי המחקר החדש, הפחמן המשתחרר משריפת הדלקים ומייצור הבטון עלה מ-7 מיליארד טון ב-2000 ל-8.4 מיליארד טון ב-2006.

אלאן רובוק מאוניברסיטת רטגרס הוסיף כי מה שבאמת מזעזע הוא הירידה ביכולת של האוקיינוסים לספוג את הפחמן הדו-חמצני. בעניין זה הפנו החוקרים את האצבע לשינויי במחזורי הרוחות, אולם רובוק סבור שדווקא התחממות הים פוגעת ביכולת שלו לקלוט את הגז. "תחשבו על ההבדל בתסיסה של קולה חמה לעומת קולה קרה", הוא אומר.

פחמן דו-חמצני הוא העיקרי מבין "גזי החממה" , שנקראים כך מכיוון שהמצאותם באטמוספירה עוזרים לכלוא את חום השמש ולחמם את כדור הארץ.

"מתברר שמבקרי ההתחממות הגלובלית צדקו שהמודלים המדעיים אינם חוזים כהלכה את שינוי האקלים", טוען רובוק, "כי האקלים משתנה אפילו מהר יותר ממה שהמודלים מראים. ים הקרח הארקטי, למשל, נמס מהר יותר ממה שחזה ה-IPCC". מאידך, הן רובוק והן טרנברת' טוענים שלמרות חשיבות המחקר, הזמן שנמדד אינו ארוך מספיק כדי לבסס בצורה חד משמעית את הממצאים.