איגוד השימור העולמי: 25 מיני קופים בסכנת הכחדה

האיחוד הבינלאומי למען השימור (IUCN) קובע כי 114 מתוך 396 זנים של יונקים עליונים עלולים להיעלם בשל הרס היערות, המסחר הלא חוקי בזנים ושינויי האקלים ברחבי העולם. האיחוד הוא גוף הכולל שורה ארוכה מאוד של מדינות וארגונים ברחבי העולם, ונחשב לאחד הארגונים החשובים בתחומו. 60 מומחים מטעם האיחוד התפרשו ב-21 מדינות כדי לבדוק את מצב הקופים ולעדכן את רשימת 25 הזנים הנמצאים במצב הקשה ביותר. לדברי מומחי האיחוד, עלה מספר הזנים הנמצאים בסכנה ב-16 אחוז ביחס לדוח האחרון בעניין, שהתפרסם בשנת 2005. המומחים הבהירו כי בעתיד ייתכן וייעלמו זנים שלמים של קופים מן העולם, תופעה שאירעה בפעם האחרונה לפני יותר מ-100 שנה.

מהדו"ח עולה כי המצב הבעייתי ביותר עבור הקופים הוא ביבשת אסיה. חלק גדול מהיערות הטרופיים כבר נהרסו באזור: "גם זנים שרק התגלו לאחרונה נמצאים תחת איום משמעותי. הם עלולים לאבד את סביבת המחייה שלהם ולהיעלם", הסביר ראסל מיטרמייר, שהוביל את צוות המומחים. על פי חלק מההערכות, עבור מספר קטן של זנים ההתראות כבר מאוחרות מדי. זן הנקרא "קולובוס אדום של גברת וולדרון", שאמור לחיות בחוף השנהב ובגאנה, ככל הנראה נכחד. זן נוסף של קופים בעלי ראש הדומה לזהב והשייכים לגזע הלנגור נמצאים גם הם תחת סכנת הכחדה חמורה. ניתן למצוא רק קופים בודדים מן הזן הזה וגם הם חיים רק בסין ובויאטנם. לרשימת 25 המינים הנמצאים במצב הקשה ביותר צורפו שישה סוגי קופים חדשים, ביניהם קוף עכביש בעל ראש חום ושני זנים של קופים שהתגלו לאחרונה. מהדו"ח עולה כי הבעיה גדלה אצל קופים המתגוררים באזורים שבהם היער קטן יחסית. "על ידי שימור היערות הטרופיים שנותרו בעולם נוכל להציל את היונקים העליונים וגם זנים נוספים הנמצאים בסכנה", הסביר מיטרמייר.

ארגון IUCN קבע כי 65 אחוז מאוכלוסיות הפרימטים בוייטנאם נמצאת בסכנה הכחדה או בסכנת הכחדה חמורה, מה שהופך את המדינה כולה לאחד מהיעדים החשובים בעולם בכל הנוגע לשימור קופים. "ככל שאנשים רבים יהיו מודעים למצבם של הקופים, ניתן יהיה לעצור את ההידרדרות. במרכז להצלת קופים נולדים מדי שנה עשרות גורים נדירים ולכן אנו מעניקים במקום דגש רב על נושא התיירות. למדנו בדרך הקשה שבמקום בו יש תיירים יש פחות ציידים. עם שיפור במדיניות האכיפה והגברת המודעות בקרב התושבים המקומיים בחשיבותם של הקופים, הן במארג האקולוגי והן בתרומה הכלכלית לתיירות המדינה, אני מעריך שנוכל להביא לעלייה במספרם של הקופים" אומר ברני לונג, מתאם פעילויות השימור בקרן הטבע העולמית (WWF) שעובד במרכז להצלת קופים בסכנת הכחדה הפועל בשמורת הטבע ב-Cuc Phuong, לא הרחק מהאנוי שבוייטנאם. המרכז, שפועל כבר 14 שנה, הוקם כדי לייצב את אוכלוסיות הקופים הרבות הנמצאות בסכנת הכחדה במדינה, ובניסיון ליצור גרעיני רבייה של המינים הנדירים. במרכז ישנם יותר מ-150 קופים, ביניהם שישה מינים ייחודים לווייטנאם שאינם נמצאים בשום מקום אחר בעולם. אחד מהמינים שמטופלים במרכז מופיע השנה בדו"ח של איגוד השימור, בין 25 המינים שמעליהם מרחפת סכנת הכחדה.

תמר פדרמן, פרימאטולוגית ומנהלת פארק הקופים, סבורה כי העובדה שבויטנאם קיימים ארבעה מתוך 25 הפרימאטים בסכנה קריטית מעידה על כך שהשילוב בין תרבות, הסטוריה ודמוגרפיה כלכלית מאיימים על המשך קיומים של הקופים. "לא רק שזו מדינה מאוכלסת בצפיפות קשה, היערות בה עדיין נושאים צלקות קשות בעקבות המלחמה. ההפצצות הרבות בשנים 1961-1975, בנוסף לשימוש המאסיבי בחומרי הדברה, גרמו להרס רחב היקף ביערות המדינה", אומרת פדרמן, "אזורים מיוערים הפכו למופרדים ומבודדים, דבר שהקל על כניסת ציידים. הפגיעה ביערות גרמה לבידוד אוכלוסיות של קופים השוכנים על העצים, כדוגמת קופי דוק אפורי הירך. הקופים הללו לא נוטים ללכת למרחקים ארוכים וכך לא מגיעים לאוכלוסיות אחרות, דבר המביא לרבייה בתוך המשפחה". בד בבד, עם המשך תהליכי העיור, התיעוש וכריתת היערות למטרות חקלאות ויישוב, אזורי המחייה של הקופים נהרסים בעקביות.

עוד מציינת פדרמן כי בוייטנאם, בדומה למדינות אחרות באסיה, לתעשיית התרופות המסורתיות יש חלק חשוב בפגיעה קריטית במיני הקופים: "אין במדינות הללו טאבו בנוגע לציד וללכידת הקופים, מאחר ומוח של קוף לנגור נחשב לבעל סגולות של חוכמה. תושבים רבים באזורים ההרריים, שם נוהגים לחיות קופי הדוק, צדים אותם גם למטרות בשר ואפילו לשימוש כחיות מחמד. אני מאמינה כי אם לא ינקטו בפעולות מיידיות ורציניות בנושא, אוכלוסיית הפרימטים האנדמית לוייטנאם תיעלם".

במקביל פרסם האו"ם גם הוא דו"ח שמציג תמונת מצב מדאיגה בקשר לכלל בעלי החיים: 1,600 זני חיות מוגדרים כזנים הנמצאים בסכנת הכחדה. מספר זה הוא רק שבריר מבין הזנים שכבר נכחדו. על פי הדו"ח, קצב הכחדת בעלי החיים הואץ פי 100 בעשורים האחרונים, ובעשורים הבאים הוא רק ילך וייגבר עד פי אלף ועשרת אלפים. מי שנמצאים בסכנה הגדולה ביותר הינם דו-החיים, שמאבדים את שטחי המחייה שלהם. כשליש מהצפרדעים, הקרפדות והסלמנדרות נמצאות כיום תחת סכנת הכחדה ועמן גם 23 אחוז מהיונקים וכחמישית מהציפורים. בנוסף, 75 אחוז ממצבורי הדגה העולמיים נמצאים בסכנה של ניצול יתר על ידי האדם. עיקר הסיבה להכחדה היא הצריכה האנושית שהולכת וגוברת. יותר אנרגיה דורשת בירוא אינטנסיבי של יערות (פינוי היער לטובת מטרות אחרות) המוביל לאובדן זנים ולעננות פליטה גדולות יותר, המביאות בתורן לשינויי אקלים, שפוגעים חזרה בבני האדם.