אירוס הארגמן ניצח את יזמי הנדל"ן

15 שנות מאבק סביבתי ציבורי הסתיימו בניצחון החברה להגנת הטבע ופורום גבעות הכורכר. שופטי בית המשפט העליון, פרוקצ'יה, ארבל ואלון הכריעו כי גבעות הכורכר בנס ציונה יישמרו כשטח טבעי ייחודי. בכך קיבל בית המשפט העליון את פסיקת בית המשפט המחוזי מחודש יוני 2006, שדחה גם הוא את הדרישה להקים שכונת מגורים על גבעות השטח, שהוכר לפני מספר שנים כגן לאומי. בית המשפט ציין לשבח את ועדות התכנון אשר לאורך השנים התייחסו באופן מוקפד להיבט הסביבתי רב הערך והחשיבות של שמירת פיסות נוף וריאות ירוקות באיזור.

בפסיקתם הכירו השופטים אילה פרוקצ'יה, עדנה ארבל ויוסף אלון בערכי הטבע הנדירים במקום וכתבו כי "ייחודו של שטח הגן המתוכנן ברכס הכורכר הטבעי, שנותר בו שריד אחרון באזור זה לרכסי הכורכר שאפיינו את שפלת החוף, במרבדי צמחייה יחודיים... שחלקם נמחקו ונעלמו כתוצאה מפיתוח ובנייה בהיקפים אדירים". בפסק הדין קבעו השופטים כי הציפייה של בעלי הקרקע החקלאית, כגון זאת שבגבעות הכורכר, לשינוי ייעוד השטח היא בגדר משאלה בלבד וכתבו: "אין בין משאלות לציפיות אלה לבין זכות קניינית, ולא כלום".

בחברה להגנת הטבע ופורום גבעות הכורכר בירכו על החלטת בית המשפט העליון לדחות את התביעה. ''מדובר בניצחון אוהבי הטבע והארץ על הנדל"ן''. אלון רוטשילד, רכז שמירת הטבע של החברה להגנת הטבע באיזור המרכז, רואה בהחלטת השופטים הישג גדול, אולם המאבק עדיין תם, מאחר והשטח עדיין מאויים. רוטשילד קורא לעיריית נס ציונה שהפכה לשותפה מלאה למאבק שימור הגבעות ולמינהל מקרקעי ישראל לקדם במהירות תכנית להכרזת הגן הלאומי אשר תאפשר הגנה על אירוס הארגמן וערכי הטבע הנוספים מפני רכבי השטח ומפגעים אחרים ותאפשר פתיחת הגן הלאומי לכלל הציבור.

ראש עיריית נס ציונה, יוסי שבו, אמר בתגובה להחלטה כי "החלטתי משנת 94' - לפיה יש לבטל את כל תוכניות הבנייה על גבעות הכורכר - הוכחה כהחלטה ציבורית נכונה. בעלי הקרקעות יפוצו בהתאם לערך הקרקע". שבו הוסיף כי "הזוכים הגדולים, אלה הם תושבי נס-ציונה והסביבה שזכו בגן לאומי במקום עוד בטון".

רקע:
על הגבעות בפאתי נס ציונה פורח אירוס הארגמן - פרח ייחודי לישראל, שאינו פורח באף מקום אחר בעולם, וגם בארץ נמצא בסכנת הכחדה. ריכוזים של הפרח הנדיר מילאו בעבר את מישור החוף אך נעלמו כשגבר קצב הפיתוח העירוני במישור החוף. כיום פורח האירוס רק באזור נתניה, נס-ציונה וראשון לציון. החברה להגנת הטבע ותושבי נס ציונה, שהקימו את ''פורום גבעות הכורכר'' יצאו למאבק חסר פשרות על השטח.

האזור ייחודי גם משום היותו שריד אחרון כמעט לרכס הכורכר - תופעת טבע ייחודית בקנה מידה עולמי - ששלט בעבר בנוף שפלת החוף, אך נשחק ונעלם לטובת הפיתוח העירוני. מסיבות אלה ביקשו שוחרי הטבע לשמר את האזור ולא לאפשר בנייה במקום. מנגד טענו בעלי הקרקע כי הם מחזיקים בידיהם תוכניות נדל"ניות וקיבלו את אישורי הבנייה בשנות ה-90 המוקדמות. כדי למנוע מהיזמים לממש את תוכניתם ביטלה המדינה את תוכניות הבנייה והכריזה על השטח כגן לאומי המיוחד לשימור.

טיעון נוסף אותו ציינו בחברה לאורך המאבק המשפטי היה מחקר אשר מצא כי אוכלוסיות קטנות ומרוחקות של אירוס הארגמן אינן מסוגלות להתקיים לאורך זמן, והמשך קיומם מותנה בהאבקתם על ידי דבורי בר - כלומר בשטחים פתוחים. "הדבר אפשרי רק אם הריכוזים אינם מרוחקים זה מזה וקיים מרחב רצוף ופתוח בו ישנן דבורי הבר", הדגישו. הבינוי והפיתוח האינטנסיביים כבר הספיקו לפגוע קשות בגבעות הכורכר וכילו מינים רבים של צמחים ובעלי חיים.

בעלי הקרקע ניהלו מאבק משפטי ארוך כדי לבטל את ההכרזה. לפני שנתיים דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב את דרישתם אך הם ערערו על הפסיקה לבית המשפט העליון.