תחזית: פליטת ה-CO2 תגדל עד 2030 בכ-57 אחוז

הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה מעריכה שפליטת דו תחמוצת הפחמן בעולם תגדל עד 2030 ב-57% (לעומת הרמות של 2005) uקוראת להפחית עד שנת 2050 את פליטת הגזים הרעילים ב-50%-80% כדי שהשינוי בטמפרטורות יוגבל לעלייה של 2-2.4 מעלות צלזיוס בלבד אם יתקבלו יעדי הסוכנות לצמצום בפליטת הגזים הרעילים, יהיה על מדינות רבות להשבית תחנות כוח קיימות אף שיש להן הצדקה מבחינה כלכלית. מרבית התוכניות הקיימות עוסקות בהקמת תחנות כוח המונעות בפחם באסיה, או בתחנות המונעות בגז טבעי באירופה ובארה"ב.

ההערכה היא בגדר אות אזהרה שעולה בקנה אחד עם המלצות הפאנל הבין-ממשלתי של האו"ם לנושא שינוי האקלים (IPCC), שקבע בדו"חות שפירסם כי עד שנת 2050 יש צורך להפחית את שיעור פליטת גזי החממה ב-50 עד 80 אחוז לעומת הרמות שנמדדו בשנת 2000, אם רוצים להבטיח שהשינוי בטמפרטורות הגלובלית יוגבל לעלייה של 2 עד 2.4 מעלות צלזיוס.

מדובר בקריאת זעקה מצד פאנל בין-ממשלתי של האו"ם, העוסק בשינויי מזג האוויר, שציין כי יש צורך להפחית עד שנת 2050 את פליטת הגזים הרעילים ב-50%-80% לעומת הרמות שנמדדו בשנת 2000 אם רוצים שהשינוי בטמפרטורות יוגבל לעלייה של 2-2.4 מעלות צלזיוס.

מדענים מעריכים שלעלייה חדה יותר יהיו השלכות אקלימיות ואקולוגיות הרות אסון - מהפשרה מוגברת של קרחונים, עליית מפלס פני הים, שינוי של משטר הזרמים באוקינוסים, הפרעה למערכות ביולוגיות, פגיעה במגוון הביולוגי, נדידת בעלי חיים או חרקים נושאי מחלות לאזורים רחבים ועוד.

הביקוש העולמי לאנרגיה צפוי לגדול ב- 1.7% בממוצע לשנה ב-3 העשורים הבאים (2030 – 2000), לעומת גידול של 2.1% לשנה ב- 3 העשורים הקודמים.

הביקוש העולמי לאנרגיה צפוי להגיע ב- 2030 ל- 15.3 מיליארד טון שווי ערך נפט, והתחזית צופה שדלקים פחמימנים ימשיכו להיות מקור אנרגיה עיקרי ויספקו כ- 90% מהגידול בביקוש לאנרגיה. הביקוש הגלובאלי לנפט צפוי לגדול ב- 1.6% לשנה, מ- 75 מיליון ח/י ב- 2000 ל- 120 מיליון ח/י ב- 2030. הנפט ימשיך להיות הדלק המועדף לתחבורה בכבישים, בים ובאוויר, והביקוש לנפט בתחבורה צפוי לגדול ב- 2.1% לשנה. כתוצאה מכך צפוי מעבר מתזקיקים כבדים (שמיועדים בעיקר לתעשייה) לתזקיקים קלים ובינוניים (כבנזין וכסולר).

צריכת הגז הטבעי תוכפל מעתה ועד 2030 ל- 4.2 מיליארד טון שווי ערך נפט, ונתח הגז ב"עוגת האנרגיה" צפוי לגדול מ- 23% ל- 28%. תחנות כוח חדשות יצרכו כ- 60% מהגידול בביקוש לגז טבעי ומרביתן יופעלו בטכנולוגיה של מחזור משולב. הפחם ימשיך להיות ספק האנרגיה העיקרי של תעשיית החשמל, אולם הביקוש לפחם צפוי לגדול בקצב איטי יותר לעומת הביקוש לנפט ולגז, בעיקר בגלל העלייה בצריכת הנפט בהודו ובסין.

השימוש באנרגיה גרעינית צפוי להגיע לשיא בסוף העשור ולהצטמצם לאחר מכן בגלל שאין מרבים להקים תחנות כוח גרעיניות חדשות. הנתח של האנרגיה הגרעינית בעוגת האנרגיה הגלובאלית צפוי להגיע ל- 7% עד סוף 2010 ולרדת ל- 5% ב- 2030. אנרגיה גרעינית תפיק ב- 2030 כ- 9% מהחשמל בעולם, לעומת 17% ב- 2000. קשה לצפות את היקף השימוש בה בעתיד, משום שכמה ממשלות שוקלות שוב את חלופת האנרגיה הגרעינית כאמצעי להורדת הפליטות והבטחת אמינות ההספקה.

בדו"ח שפרסמה סוכנות האנרגיה בשבוע שעבר צויין שמדינות שונות בעולם אינן עושות די בנושא. בדו"ח נטען כי הן לא מפעילות תוכניות להפחתת פליטת גזי החממה - שימוש בדלקים נקיים, מעבר למקורות אנרגיה חלופיים, חיסכון בחשמל ועוד.

כ- 60% מהגידול בביקוש לאנרגיה בין 2000 לבין 2030 צפוי להגיע מהמדינות המתפתחות, בעיקר באסיה. צריכת האנרגיה במדינות המתפתחות תגדל מ- 30% מצריכת האנרגיה העולמית ל- 43%, בעוד שצריכת האנרגיה של המדינות המתועשות תקטן מ- 58% מצריכת האנרגיה העולמית ל- 47%. הביקוש לאנרגיה בסין, צרכנית האנרגיה השניה בגודלה בעולם, צפוי לגדול, אף שכלכלתה תמשיך להיות תלויה בפחם.

הביקוש הגובר לאנרגיה יחייב השקעות עצומות בהרחבת כושר התפוקה ותשתיות ההספקה. היקף ההשקעה הנדרש עד 2030 להקמת תחנות כוח חדשות בלבד נאמד ב- 4.2 טריליון דולר. עיקר ההשקעות נדרש במדינות המתפתחות, וקשה להניח שהן יצליחו לממנן ללא הגדלת הסיוע הכספי של המדינות המתועשות.

מנגד נטען כי אם יתקבלו יעדי הסוכנות לצמצום בפליטת גזי החממה, יהיה על מדינות רבות להשבית תחנות כוח קיימות אף שיש להן הצדקה מבחינה כלכלית. מרבית התוכניות הקיימות עוסקות בהקמת תחנות כוח המונעות בפחם באסיה, או בתחנות המונעות בגז טבעי באירופה ובארה"ב. פחם הוא כיום מקור האנרגיה הזול והיעיל ביותר לייצור חשמל. במקומן יידרשו המדינות להפיק חשמל ממקורות מתחדשים שעלותם כעת יקרה יותר - אנרגיה סולארית או אנרגיית רוח.